אחרי המלחמה הגדולה 1909-1919

היום אני בת 30 ואני כותבת שנה לאחר המלחמה הגדולה אשר נמשכה 4 שנים

לפני 11 שנים כאשר הייתי בת 19 הגעתי לארץ ישראל עם אחותי שושנה הגענו לסייר פה כשהיינו בכלל בדרך לאיטליה ללמוד ציור החלטנו להישאר פה בארץ.התגוררנו במושבה רחובות ולמדנו שם עברית מהאזנה בגן ילדים בהמשך הצטרפה אלינו אחותי הקטנה אשר שמה הוא בת שבע. מאוד התגעגעתי אליה לא ראיתי אותה המון זמן,זו הרגשה טובה לראות את אחותי פתאום.

אני נורא התעניינתי לעבוד בחלקאות ולכן בשנת 1911 עברתי לחוות העלמות (חוות העלמות זהו מקום המכשיר נערות לעבודה בחקלאות ) הנמצא על שפת ים הכינרת המקום האהוב עליי בארץ. את חוות העלמות הקימה חנה מייזל . בחוות הכינרת פגשתי לראשונה מזאת את זלמן רובשוב( המוכר כנשיא המדינה השלישי) עם הזמן נוצר בנינו קשר רומנטי.לפעמים הרגשתי שזלמן לא באמת אהב אותי תמיד היה לי חשד בזה הוא התנהג אליי כאילו אני אדם זר בשבילו ועם זאת כאשר הקדשתי לו שירים דאגתי להסתיר את שמו כדי להגן על זהותו.

בשנת 1913 עזבתי את הארץ על מנת להשתלם במקצוע החקלאות עברתי ללמוד אגרונומיה באוניברסיטת טולוז שבצרפת

שם פגשתי והתאהבתי במיכאל ברנשטיין (מהנדס יהודי) ממיכאל למדתי את השפה אספרנטו ובמשך כמה זמן זוהי הייתה השפה שבה התכתבנו . עם סיום לימודי איני חזרתי לארץ בשל מלחמת העולם הראשונה אשר נמשכה 4 שנים ובינתיים שבתי לרוסיה ושם עסקתי בהוראת פליטים יהודים.